היום יום ההולדת של יסכה.

את התאריך שלה אני זוכרת בעל פה - ח"י כסליו, כמעט חג החסידות, חנוכה כבר מורגש בפתח.

יש נשמות שאני זוכרת את ימי ההולדת שלהם בגלגול הזה. הלידה של יום כיפור, הלידה של ערב יום כיפור, הלידה בתאריך יום ההולדת של הבת שלי והמתוק ההוא של ערב שבועות...

אבל מנהג חדש יש לי, לוח עד יש לי, עם מנדלות ופסוקים, ובו אני כותבת את תאריכי הלידות שליוויתי, הדבר הזה כל כך משמח וממלא אותי, וגורם לי לחשוב...

כל יום הוא יום הולדת של מישהו או מישהי.

בכל יום אשה, ויותר מאחת, נפגשת עם בורא עולם ומורידה נשמה.

בכל יום קורה תהליך כזה גבוה ומקודש, ייחודי ומיוחד, שיר שמתנגן ברקע, פסוק שמתמלמל על השפתיים, דמעה שנושרת, איש, אישה, מיילדת, ברכה ולפעמים- גם אני, המלווה. 

ועוד, זה פתאום נותן לי לראות כמה דברים מיוחדים קרו בחיים שלי שיש להם מעגל, והשפעה, והם חוזרים כל שנה כמו החגים... 

תינוקות שליוויתי את אמא שלהם שנהפכה לאמא ופתאום הם עולים לכיתה א' ויש להם כמה אחים קטנים שלפעמים גם אותם ליוויתי... תינוקות שהיה סיכון בהיריון או בלידה שלהם ואני רואה אותם לנגד עיניי מתפתחים וגדלים, חברות שהייתי לצידן בהריון ובלידה ועוד אחת ורואה מהצד את הילדים צומחים והמשפחה עוברת תהליך והכל התחיל ביום ההוא, בלידה...

כל ציון כזה בלוח העד מעלה לי זיכרון, קלף שנשלף ואומר לי 'שלום', מזכיר לי רגעים שהיו בי וסביבי והולכים איתי מאז...  

ההתמודדות של אותה בחורה שלא ידעה איך היא תוכל, שלא ידעה האם תצליח, ואולי עדיין לא מאמינה שאכן הייתה זו היא שנשמה ונשפה, רקדה ולחצה, חיבקה והניקה לראשונה... ונהייתה לאם בישראל.

או המתיקות של תה ועוגייה עם צחוק מתגלגל אחרי לידה רביעית שפתאום מאחורינו.

השיר הפורץ מגרונם של האבא והאמא "הטוב הטוב הטוב כי לא כלו רחמיך..." אחרי לידה שניה שהייתה ממש תיקון לראשונה.

הבכי השקט שבא מהמקום הכי עמוק, מאמין ומבקש גם יחד אף בלידה השביעית או התשיעית.

המילה שיצאה לי ואני לא יודעת מאיפה בלידת הבזק שהיולדת מזכירה לי עוד שנים אחר כך.

ההתמודדות שלי מול אכזבה או קושי של יולדת.

הכוחות שהתגלו בי, הכוחות שהתגלו בה...

התינוק המתוק שהורץ לפגיה.

האם היפה שהצליחה במשימה ששמה לעצמה- ללדת אחרי לידה קיסרית.

התרגיל שפתאום עזר לתינוק להתקדם בצורה שאפילו מפי נעתקו המילים.

איזה עבודה יש לי, אם אפשר בכלל לקרוא לזה עבודה, השליחות שלי... המסע, מכיל כל כך הרבה רגעים מרגשים, יפים, גבוהים, מחבר אותי למעל הטבע וגם לטבע ממש, ומכיל נקודות התמודדות אין ספור, נקודות בחירה כה משמעותיות, תהליכי התפתחות נפשיים של נשים וזוגות, זו אבולוציה ממש, זו אמונה, זה פלא.

לי נראה שהלידה היא מיקרוקוסמוס של מסע חיים, של כל אחת. כמו שיש תיקון כללי ותיקון פרטי, גם בלידה מצד אחד תמיד יש את העבודה להתמודד, להתבטל, לקבל את רצון ה' ולעבוד בתוכו, לנשום בתוכו, לשמוח בתוכו, להבין שמי שמולי הוא שליח, להאמין, להתמסר - בעצם כל מה שבחיים אנחנו בגדול רוצות ובשגרה לפעמים שוכחות- התיקון הכללי. ומאידך, לכל לידה יש את המסר שלה, את ה"עבודה" הפרטית שלה ואת המתנה שלה. יש את התיקון שאצל כל אחת בכל לידה הוא שונה. קשור להיריון, קשור למקום רוחני, רגשי ועוד... אני יכולה להגיד שתמיד אני עובדת עם יולדות על נשימה, הרפיה, תנועה, תודעה... ועם זאת יש מהות נוספת, מהות שאליה היולדת מכוונת ושמלווה רק אותה במודע או שלא במודע ובאה לידי ביטוי גם בלידה, השיעור שלה…

יש לידה של חסד ולידה של גבורה, לידה של הודיה, של ברכה, של רוגע או של שמחה, של דבקות בה', של אמון בגוף, של תיקון... ממש, כותבת את המילים ועולות לנגד עיני נשים, דמויות, סיפורים, מקרים שבהם נדהמנו לראות איך השם מגשים... קשה לתאר במילים, כי מדובר בתהליכים עמוקים, עדינים ופרטיים.

לפעמים ממש רואים בקלות בלידה את המהות שקיוויתי אליה, לפעמים יש שיעור שונה או נוסף.

לפעמים נראה שהלידה שייחלנו לה לא התגשמה, כי היה צורך בהתערבות או שהיה עומס או זירוז או כל מיני תרחישים, ואחר כך, ממרחק של זמן אנחנו לומדות איך בעומק כן הייתה התגשמות של המהות, או של העבודה שה' רצה ממני דווקא ככה...

כל יום הוא יום הולדת של כוח נפש חדש במישהי, בכל יום אנחנו נולדות, בכל יום אנחנו מולידות.

שיהיה יום הולדת שמח וחג חסידות שמח, לשנת חסידות ופנימיות תכתבו ותחתמו.

אגב, אם מעניין אותך לשמוע עוד על מהות, חזון, כלי לשפע בלידה, את מוזמנת להיות בקשר!