האוקסיטוצין שקיבל גם את שמו "הורמון האהבה" מופרש ע"י מוחנו במצבים מסוג לידה, הנקה וקיום יחסים.

 בלידה יש לו חשיבות רבה.

האוקסיטוצין אחראי  לגרימת הצירים שמובילים לפתיחת צוואר הרחם ולהתבססות העובר בתעלת הלידה. ובנוסף, הוא אחראי להוצאת השליה, התנקות הרחם ושיחרור החלב.

הוא נחשב להורמון ״ביישן״ אשר מופרש ביתר קלות בחושך בשלווה ובשקט,

הוא לא אוהב אור רעש והמולה.

ההפך הגמור מאשה בהריון מתקדם...

 

בן זוגו ה"אדרנלין" מופרש מהכליות במצבים של לחץ חרדה ופחד , ובלידה הוא נצרך בשלב השני. אם הוא מופרש בשלב הראשון הוא עלול לגרום לעיכוב התקדמות הלידה.

המפגש המרתק בין השניים נוצר בשלב הלטנטי של הלידה, שם הם מתנגשים זה בזה.

כשרמת האדרנלין עולה רמת האוקסיטוצין יורדת ולהפך.

בינהם נכנסים הורמוני האנדרופינים "הורמוני האופוריה" , פלא שברא השם, משככי הכאב הטבעיים של הגוף , הם מופרשים בפיקים ביחד עם האוקסיטוצין וכך מאפשרים לעבור את התהליך בצורה מיטבית.  

המשמעות היא שנשים צריכות לחפש את המקום הזה שיתן להן תחושת בטחון שלווה ורוגע ושם להעביר את השלב הלטנטי.

בדר"כ נשים שנמצאות בביתן במרחב השקט והמוכר נכנסות למוד רגוע יותר בעקבותיו מפרישות רמות גבוהות של אוקסיטוצין שעוזר לצירים חזקים, טובים ויעילים.

כשנשים אלו מגיעות לבית החולים- סביבה לא מוכרת מוארת ורועשת רמת האדרנלין שלהן עולה על חשבון ירידה של רמת האוקסיטוצין מה שגורם לצירי הלידה להיחלש.

אז אם הגיעה השעה לצאת לבית החולים נסי להכנס למוד רגיעה, ליצור אווירת נעימה ע"י עימום האורות, דיבור שקט, תרגול נשימות נכונות, עיסוי אפקטיבי, ופשוט להכנס להרפיה שזה המתכון להפרשתו של האוקסיטיצין והתקדמות  הצירים והלידה.

ממליצה לך לחפש מה אזור המרגוע שלך: סביבה ביתית? צעדה בחוף הים? בית חולים עם פיקוח צמוד?

מאחלת לך לידה כמו שאת חולמת!