יתר לחץ דם הריוני

זהו בעצם הסיבוך השכיח ביותר במהלך ההיריון, כ5-10% מההריונות. 

יתר לחץ דם בהיריון מוגדר כלחץ דם גבוה מ- 140/90 אחרי שבוע 20 להיריון ועד שבוע 12 מהלידה.

אם מצב זה מתמשך יותר מ- 12 שבועות לאחר הלידה או מתגלה לפני שבוע 20, זהו לחץ דם כרוני ללא קשר להיריון. (כשללחץ הדם הגבוה מתלווה חלבון בשתן או תסמינים נוספים מדובר כבר בסיבוך אחר - רעלת היריון, והטיפול כמובן שונה).

כדי לאבחן יתר לחץ דם יש להסתמך על שתי מדידות מרוחקות זו מזו בארבע שעות, בתנאי שלא מדובר בל"ד חמור- 160/110, שאז נסתמך על שתי מדידות בהפרש של 15 דקות.

באופן טבעי, בכדי שגוף האישה יסתגל להיריון ולתוספות בנפח הדם, יש הרחבה של כלי הדם ולחץ הדם יורד בתחילת ההיריון. משבוע 32 הוא יחזור לערכים תקינים. 

בשלב של השתרשות השיליה, כלי הדם של הרחם אמורים להתרחב ולספוג את עודפי הדם, אם יש בעיה בתאים של כלי הדם, תיהיה ירידה באספקת הדם לשיליה, היא תקבל מסר של חוסר חמצן ואז יתחיל תהליך של שחרור רעלים שגורמים שלחץ הדם יעלה. (המנגנון לא בדיוק ברור אך ברור שיש קשר גנטי וסביבתי).

אם השיליה לא השתרשה נכון בגלל בעיה בכלי הדם, בשבוע 20 או לקראת סוף ההיריון נראה עליה שאינה תקינה בלחץ הדם. 

שכיחות התופעה

התופעה שכיחה יותר ב: לידות ראשונות ו/או מעל גיל 40.

נשים עם מחלות רקע כמו סוכרת, מחלת כליות, לב, לופוס או יתר ל"ד כרוני.

נטייה משפחתית.

יתר ל"ד בהיריון קודם.

נשים שסובלות מעודף משקל ועוד.

השפעות

ללחץ דם גבוה יש השפעות הרסניות על האם והעובר. 

אצל האם נוכל לראות פגיעה בכבד, בלב, בכליות, במוח ועוד. 

אצל עובר הפגיעה תתבטא בשיליה. כך שתתכן היפרדות שיליה, לידה מוקדמת וסיבוכי פגות, או לחילופין, המשך היריון עם עיכוב בגדילת העובר ברחם. כמובן מדובר במקרה ולחץ הדם גבוה בצורה המצריכה טיפול תרופתי והוא אינו מטופל. 

זו הסיבה לחשיבות מעקב לחץ דם שיגרתי במרפאות נשים במהלך ההיריון. במקרה ומתפתח יתר לחץ דם הריוני, יערך מעקב צמוד וקפדני יותר (הכולל בנוסף למדידות ללץ דם: חלבון בשתן, מוניטור עוברי ואולטראסאונד למעקב גדילת העובר).

 לעיתים, כמו שכבר צויין, יש צורך במתן טיפול תרופתי להורדת לחץ הדם עוד במהלך ההריון. 

הטיפול ביתר לחץ דם בהיריון תלוי במספר גורמים: 

- חומרת יתר לחץ הדם, 

- שבוע ההיריון,

- הימצאות גורמים המחמירים את האבחנה כגון: חלבון בשתן, שינויים בבדיקות דם וסימפטומים נוספים כמו כאבי ראש ובטן.

כאשר לא נשקפת סכנה לאם ולעובר מחכים לסיומו הטבעי של ההריון. 

העדיפות היא ללידה רגילה במטרה למנוע סיבוכים אחרים. 

אם לחץ הדם עולה משמעותית במהלך הלידה, יינקטו התערבויות המקצרות את תהליך הלידה (כגון לידת וואקום) במטרה למנוע סיבוכים ולשמור על בריאות האם והעובר. 

לחץ דם היריוני אומנם מאפשר לידה רגילה אך לא מאפשר לידת בית או לידת מים וכו' ודורש מעקב צמוד של מוניטור במהלך כל הלידה. 

מה שחשוב בסוף התהליך זה תינוק בריא ואמא בריאה.