הלידה מתקרבת והגיע הזמן לתכנן ולהחליט מי יהיה בחדר הלידה ביחד איתך.

כאן, לפעמים, עולם הערכים והאמונות שלנו, עלול קצת לבלבל בקבלת ההחלטה, במיוחד אם מדובר בלידה ראשונה.

לידה היא אירוע אינטימי ביותר, והשאלה שצריכה להישאל לפני הכל היא: "מי נכון לי שיהיה בחדר הלידה ביחד איתי"? ולא "מי רוצה וביקש להיות איתי?"

ייתכן ויהיה זה בעצם הצעד הראשון בדרך לנפרדות מהתא המשפחתי הקודם. גם האמא וגם החמות מתרגשות, את נושאת ברחמך את הנכד או הנכדה שלהן והן מאד רוצות להרגיש חלק, לחוות איתך את הרגע המכונן הזה.

יצא לי לא פעם ולא פעמיים, לפגוש נשים צעירות שחשו חובה לכבד קרובת משפחה כזו או אחרת בנוכחות פיזית בחדר הלידה ולא תמיד הדבר חיזק והעצים אותן. לצערי, יש המון מקרים שאותן נשים צעירות חשות חוסר אונים, אי נוחות, חדירה לפרטיות, וקשה מכל - הן בעצם לא מצליחות להתחבר לתהליך עצמו, לחוות את הלידה כפי שקוו שתהיה, כי המוח עסוק באינסוף מחשבות על המתרחש בחדר, וזה אפילו מעכב את התפתחות הלידה בסופו של דבר.

אז איך כן בודקים ומחליטים מה נכון לי?

זה מתחיל קודם כל בקורס הכנה ללידה: כמו בכל תחום אחר, רק לאחר שצברתי ידע מדויק, מהם שלבי הלידה השונים, אז אוכל לשאול את עצמי את השאלות הבאות:

1. איך אני מתמודדת עם כאב, או פחד? האם אני מתכנסת לתוך עצמי, האם אני שותקת ומקווה שמישהו יבוא להציל אותי, האם אני מדברת, האם אני צועקת, האם אני עלולה גם לכעוס, ולהאשים ולאבד את הראש, ואחר כך להצטער או להתבייש על מה שאמרתי?
2. איך אני מרגישה עם הגוף שלי? האם אני אוהבת את השינויים הפיזיים שההריון מביא איתו, או שזו נקודה של חוסר ביטחון עבורי?
3. למה אני חושבת שאזדקק במהלך הלידה? איזה סוג ליווי? יותר תמיכה? יותר נוכחות? יותר אקטיביות?
4. האם בעלי מהווה עבורי מקור של כוח והעצמה? האם, למרות איסור הנגיעה, אוכל לקבל ממנו את התמיכה לה אני זקוקה או שזה דווקא עלול להקשות עלי? האם הוא בכלל מעוניין להיות איתי בלידה?
5. מיהו האדם שאני יכולה לגמרי להיות חשופה לידו  - הכוונה לחשוף בפניו את כל הצדדים שבי, הפיזיים והפנימיים, הטובים יתר והטובים פחות, ועדיין להרגיש טוב עם עצמי?

עם התשובות לאותן השאלות, אוכל בעצם להתחיל להרכיב את הפזל, המדויק לי ולצרכים שלי. אולי אחליט שאני רוצה את בעלי איתי בלידה, ואולי אחליט שאני רוצה שיהיה בחדר, ברקע, אבל שאמא שלי תהיה שם, כי היא זאת שיודעת להכיל אותי בכל מצב ולחזק אותי. 

אולי אחליט שאני לא מעוניינת להיות חשופה כ"כ דווקא לקרובים שלי, ואני מעדיפה שתהיה איתי רק דולה. אישה שאני לא מכירה מהעבר ושמעתי עליה המלצות טובות, והיא תהיה נוכחת רק בשלב הזה של חיי, וזה מה שנכון לי. או שאולי ארצה גם דולה וגם אמא....

כל בחירה שלא תהיה, היא נכונה עבורי, כי היא תהיה הבחירה שהכי מתאימה לצרכים שלי ולהיכרות שלי עם עצמי. נכון, אצטרך, ביחד עם בעלי להבהיר את עמדתנו בצורה ברורה ובטוחה לכל אותן דמויות שאולי קיווי ו/או ציפו להיות חלק מהאירוע הזה, מבלי לחשוש שזה יפגע בקשר שלנו איתן.

אם אחליט שאני רוצה וזקוקה לבעלי, אבל הוא ירגיש שזה גדול עליו,  או שדווקא הוא יביע רצון עז להיות נוכח בחדר ואני לא ארצה בשום פנים ואופן שיראה אותי במצב הזה... נצטרך לשוחח על כך ממקום מכיל ותומך אחד בשנייה. ממקום של הבנה כי לכל אחד מאיתנו זווית הסתכלות שונה וייחודית לו - ולחשוב על דרך לגשר על הפערים (וזה כבר נושא למאמר אחר).

שיהיה בשעה טובה, במזל טוב ובהרגשה בטוחה!