המפגש הראשון בין האחים הגדולים ובין התינוק החדש הוא רגע מרגש במיוחד. העיניים הקטנות נפערות בתדהמה למראה היצור הקטן והלא מוכר השוכב ברכות בזרועות אימם, או אולי בעגלה.

עיניים גדולות קצת יותר אולי נזכרות בלידות האחים הקודמים.

למעשה, המפגש הזה הוא רק המשך למה שהיה עוד קודם.

כהריונית, בוודאי ילדייך חוו את השינויים בכוחותייך הפיזיים וגם במצב הרוח שלך שליוו את תקופת ההריון. אפילו אם הם לא ידעו להצביע עליהם בבירור או למה לשייך אותם.

כל זה רק מתעצם ברגע שילדייך נחשפו לעובדה ש'אמא בהריון!' (איך ומתי כדאי לעשות זאת זה כבר נושא בפני עצמו, אך התשובה היא אישית לחלוטין ומתאימה לגילאים השונים של הילדים שלכם ולמה שמתאים לכם כזוג וכמשפחה). מרגע זה הם בוודאי כבר התחילו לחשוב מחשבות ולדמיין דימיונות על מה ואיך יהיה כשהאח או האחות יצטרפו בקרוב למשפחה.

כך שלא רק אתם, ההורים, התרגשתם וחיכיתם לתינוק הקטן. גם הם היו שם. שותפים נסתרים לתהליך.

כדאי להקדיש לכך מחשבה ותשומת לב. לשים לב לשאלות שהם שואלים. לענות מה שאפשר ואיך שתמצאו לנכון לענות על שאלות כמו מה התינוק עושה עכשיו? נעים לו בבטן? או כל שאלה אחרת. שימו לב גם לשאלות שהם לא שואלים אבל אתם יכולים לשער שמעסיקות אותם.

גם הסבר מתאים על איפה הם יהיו בזמן הלידה ומה יהיה כשהתינוק החדש יגיע (איפה יישן, האם אוכל להחזיק אותו, וכו'). כל זה יוכל לעזור לאחים הגדולים להתכונן נפשית ללידה ובעזרת ה' גם לקבל את התינוק בזרועות פתוחות לכשיגיע. נצלו הזדמנויות מתאימות כדי לעשות זאת. אם זה בהקראת ספר ילדים שמדבר על לידת אח, בסיפור על מה היה בלידות הקודמות או בהסתכלות בתמונות של הילדים האחרים כשהיו קטנים.

בדיוק כפי שאת לא יודעת מה יהיה אחרי שהתינוק יוולד ומתי זה בדיוק יקרה, כך גם ילדייך נשארים עם סימני שאלה פתוחים, וזה בסדר. אבל ככל שתצליחו, שניכם, להמעיט בשאלות שנותרות ללא תשובות ברורות - כך תקופת ההריון תוכל לעבור על ילדייך בוודאות גדולה יותר. וזה חשוב להם, בדיוק כפי שחשוב לך להתכונן ללידה וללמוד על ההריון ועל מה שמתרחש בתוכך. מעבר לכך - זה גם יכול להיות כייף גדול לחוות יחד עם הילדים את ההתרגשות והציפיה.

אבל, מה קורה אם לא הכל ורוד? אם אמא בשמירת הריון, או 'סתם' עייפה מאד. כדאי לא לקשר בין התינוק שעתיד להצטרף למשפחה לבין הקשיים שבהריון. להפריד במידה מסויימת את התינוק הקטן מ'תופעות הלוואי'. נכון, אם הילדים כבר גדולים אפשר להסביר להם את העובדות. אמא עייפה, הגוף שלה עובד שעות נוספות בגלל העובר שגדל ברחמה. אבל חשוב שלא להישאר בקושי. לא להשאיר אותם במשוואה שאמא בהריון=אנחנו מפסידים.

לכן, כדאי להוסיף בסוף ההסבר את הטוב שעומד להגיע. 'אמא עייפה, היא צריכה עזרה בגלל שהיא בהריון. אבל - בעזרת ה' עוד מעט היא תלד ויהיה לנו תינוק מתוק'.

כך תקופת ההריון תהפוך לקלה ונעימה יותר עבורם. ולא פחות חשוב- הם יישארו עם חוויה טובה מהתקופה הזו. זה חשוב להריונות הבאים שלך ולאופן בו הם יקבלו את האח החדש למשפחה, אבל לא פחות מכך - זה משמעותי לתקופה בה הם עצמם יבנו את המשפחות שלהם.