משהו לא רגוע לפני הלידה?
מאת: רבקה יונית לביא | מטפלת רגשית, הכנה רגשית ללידה
י"ז בחשוון תש"פ 15/11/2019
על פחד להיחשף בלידה
הגיעה אלי אישה צעירה בהריון שלישי.
היא סיפרה שהיא לא שקטה, לא רגועה לקראת הלידה.
לא כל כך יודעת מה היא רוצה, למה היא זקוקה...
אולי הכנה פיזית, אולי להיזכר מה צריך ואיך מתמודדים עם הכאבים.
אולי גם משהו אחר... לא ברור לה...
הצעתי לה להתבונן בתוכה, לראות מה יש שם ולמה זה זקוק.
"בסדר," היא ענתה, "מה יש להפסיד…"
עשינו הרפיה קצרה, והנחיתי אותה להפנות את תשומת הלב פנימה, אל הגוף.
החוויה הראשונית הייתה של כיווץ מבפנים.
משהו שלא מוכן לשחרר ולהרפות, צריך להגן על עצמו.
"מה יש שם?" שאלתי אותה.
"פחד ובושה" היא ענתה, "אבל הבושה יותר חזקה…"
"קשה לי החשיפה שיש בלידה" היא הוסיפה. "אני מבינה שככה זה, וזה בסדר, אבל עדיין קשה לי".
שאלתי אותה, אם היא מסכימה לראות מאיפה זה מגיע.
"נעשה את זה בעדינות," הוספתי.
"בסדר" היא ענתה.
"איפה בגוף את מרגישה את הכיווץ והבושה?" שאלתי.
"בכתפיים" היא ענתה.
"מה הזיכרון הכי מוקדם שיש שם לגבי הבושה?"המשכתי לשאול.
היא עצרה. שהתה. נשמה עמוק, וסיפרה:
"אני נזכרת שהייתי קטנה, בת 5 בערך.
התלבשתי בחדר.
אבא שלי שעבר שם, אמר לי לא להתלבש בחדר אלא בשירותים…"
"מה הילדה הרגישה באותו רגע?" שאלתי.
"בושה," היא ענתה, "בושה בגוף שלי, בעצמי.
שאני לא בסדר, שהגוף שלי לא בסדר…"
היא המשיכה וניגבה את הדמעות שזלגו.
"תני לילדה בתוכך להרגיש עכשיו. תני לתחושות לעלות" הצעתי לה.
אחרי דקה, המשכתי.
"למה הילדה זקוקה שם עכשיו ממך?" שאלתי.
"שאני אגיד לה שהיא בסדר, שהגוף שלה טוב ויפה.
שאני אחבק אותה ואוהב אותה…"
"וזה אפשרי עכשיו?" שאלתי.
"כן, אפשרי" היא ענתה.
"את יפה וטובה. הגוף שלך מצוין!"
היא אמרה לילדה שבתוכה. "את נהדרת. אני אוהבת אותך".
"איך הילדה מרגישה עכשיו?" שאלתי.
"היא שמחה" היא ענתה.
"ואיך הבושה מרגישה?" המשכתי.
"הבושה מוכנה ללכת" היא ענתה.
"עכשיו יש רוגע ושחרור פנימי,
יש לי תחושה של חיבור לעצמי ולגוף שלי.
אחרי שהתחברתי למקומות היותר כואבים בתוכי,
אני יכולה להתחבר גם לכוחות הפנימיים שלי,
ולשחרר את הכאב שהיה אצור בתוכי.
יש בפנים עוצמה וכוח עכשיו".
התרגשתי ממש ביחד איתה.
"אז את מוכנה עכשיו ללידה?" שאלתי.
"בטח!" היא ענתה.
נשמח מאוד לתגובות שאלות ודיונים אך בשפה נקייה ומכבדת:)