"פרו ורבו ומלאו את הארץ"

בספר בראשית פרק א' פסוק כח' נאמר: "וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹקים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹקים: פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ....." הקב"ה ברך את אדם וחוה במצוות פריה ורביה, ואכן, מאז טמון בנו הרצון להביא חיים לעולם, לקיים את המשכיות הדור, ובכך להשאיר גם חותם חי בעולם.

לנו, הנשים, משורשה של חוה, ניתנה הזכות שהחיים הללו ירקמו עור וגידים בתוכנו וימשיכו להיות קשורים בנו לנצח. הרבה שירים נכתבו על אהבת אם לבנה, ולא בכדי. אהבה של אימא היא אהבה ללא תנאי. כולה נתינה. החל מנתינה מגופה ממש לעובר הגדל ברחמה וכלה לאורך כל מסלולי החיים של ילדיה. אישה - עצם צורת בריאתה השונה מבריאת האיש מלמדת אותנו על ייחודה. האישה נבראה מצלעו של האדם, ממקום חבוי ונסתר. מקובל לפרש זאת לתכונת הצניעות הטבועה בה בדרך טבע. אך נוכל ללמוד מכאן גם שכמו שנבראה ממקום נסתר, כך כול כולה מסתורין וחידה.

אחת התכונות המסתוריות שבה היא ללא ספק הבאת החיים לעולם. מדענים גילו היום לא מעט, אבל דבר אחד נסתר מעיניהם ולא ניגלה והוא - מה מניע את כל החיות בתוך מעיין העוטף את החיים הנרקמים והקרוי רחם.

כשם שזכתה להיבנות ממקום נסתר, כך גם זכתה שייבנו בתוכה חיים בדרך פלא וסוד העטופים במעטפת רכה של בטנה ומוסתרים מעיננו עד גיחת התינוק לעולם. מסופר שלאחר חטא האדם הראשון נטבעה באישה התכונה של השתוקקות לאיש שלה. כנאמר: 'ואל אישך תשוקתך'. בפשט, הדבר מובא כעונש לחטא שחטאה. אך אם נתבונן בעין חיובית, נוכל לראות ואולי להתנחם ולשמוח בזה שדבר ה' זה נאמר מתוך נתינת סגולה וכוח נוסף המניע להביא המשכיות לעולם. כמובן מתוך אהבה וטהרה. זכות עצומה ניתנה לנו ולא הכול מובן מאליו. מחובתנו לשמור על מתנה יקרה זאת וכשם שה' יתברך מעניק לעוברנו וילדינו את כוח החיות כך עלינו החובה להעניק לילדנו כוח להיבנות בבריאות בגופם ובנפשם על מנת שיידעו לעבוד את ה' יתברך בשמחה שלימה ללא ייסורים וחולאים רעים הבאים מתוך חוסר זהירות ואי הידיעה.

איך עושים זאת נכון? איך מגדלים ילדים בריאים ושמחים?

בסדרה של שלושה מאמרים נצלול ללימוד פשוט אך יקר מפז.

אגלה לכן כבר סוד: הכול מתחיל בנו האימהות, עוד לפני שהחיים בתוכנו מתחילים להירקם.