אפיזוטומיה. אחד מהמונחים שיכולים להיזרק לאוויר בחדר הלידה, ולגרום לנו להרגשת חשש או פחד.

אז מה זה בעצם אפיזוטומיה? האם היא הכרחית? מה עושים אם יש תפרים? ואיך ניתן להקל? 

קרעים בנרתיק בזמן לידה הם תוצאה של לחץ של ראש התינוק על העור הרך של איזור הנרתיק. האפשרות לקיומו של קרע תלויה בגורמים שונים כגון גמישות איזור החיץ של האישה, היקף ראשו של התינוק והיקף הנרתיק המורחב. בעבר, בכל לידה ראשונה נעשתה אפיזיוטומיה (חיתוך חיץ). אפיזיוטומיה הינה פרוצדורה מיילדותית-כירורגית של חיתוך יזום שנעשה באזור חיץ הנקבים של היולדת לקראת סיום השלב השני של הלידה ובמטרה להחיש/להקל את מעבר ראש הילוד ולמנוע קרעים בדרגות גבוהות יותר המערבות בפגיעה של סוגר פי הטבעת. בעשורים האחרונים (לאחר שנמצא שביצועהּ לא מֵגֵן על פי הטבעת אלא אף מגדיל את הסיכון לפגיעה זו) ההנחיה היא שיש לבצעהּ באופן מוגבל, ופרטני. במידה והוחלט על נחיצותו על ידי הצוות וניתנה הסכמה של היולדת, מבוצע החיתוך באופן אלכסוני היוצא מהנרתיק כלפי מטה בזוית של 60 מעלות. 

התפירה של החתך, או של קרעים באופן כללי, תעשה עם אילחוש מקומי. ההתאוששות יכולה לקחת כחודש.

 

מה ניתן לעשות בכדי להקל על תפרים שנעשו בשל קרע או חתך יזום ואיך נוכל להאיץ את ההתאוששות?

1.שטיפות מרובות של האיזור במים פושרים. הלחות מאפשרת לתפרים להנמס מהר יותר, ולזרז את תהליך ההחלמה.

2.תרסיס אלופירסט, תרסיס SC-8 (תרסיס עם חלקיקי כסף למניעת זיהומים ופטריות באיזור לזירוז קצב ההחלמה). תרסיסים מסוג זה הינם תרסיסים המספקים גם ליחוח של האיזור (ראי סעיף 1) ובנוסף עוזרים בחיטוי והרגעה של האיזור.

3.פדים של מגנזיום (אפשר להכין לבד: ממיסים כף של מלח אנגלי בחצי כוס מים, שופכים על פדים, עוטפים בנייר כסף ומכניסים למקפיא). מגנזיום הוא חומר שמסייע רבות בהורדת נפיחות, ולכן לאחר קרעים יכול לתרום להקלה משמעותית באיזור.

4.תנועתיות והמנעות משכיבה ממושכת, עוזרת בהזרמת הדם לאיזור ובכך משפיעה על תהליך הריפוי הטבעי.

5.לפעמים קורה שתפר אחד מציק וכואב, במידה והכאב מרגיש לכן חריג בעוצמתו – גשו להיבדק. לעיתים אחד התפרים או יותר נעשו בצורה הדוקה מידי ויש צורך לשחרר אותם.

6. לנשום עמוק ולזכור שעוד רגע אתם כבר אחרי.