נ' הוא ילד מתוק בן שנתיים וחצי, קסם של ילד. הוא מדבר יפה ורץ ומתרוצץ בבית בלילות קשה לו מאוד להירדם ובדרך כלל הוא נרדם בסביבות השעה 23:00 בלילה, לנ' יש פגיעה מסוימת בשמיעה ובראיה המרחבית.

מה מקור הפגיעה? לנ' הייתה צהבת ילודים פתולוגית משמעותית והוא היה בפוטו (לשון העם) או פוטותראפיה 20 יום.

צהבת ילודים:

צהבת ילודים או בשמה המקצועי - היפרבילירובינמיה, היא תופעה שכיחה מאוד המופיעה בכ- 40% מהילודים. תינוקות נולדים עם כמות גדולה יותר של תאי דם אדומים בהשוואה למבוגרים, באופן טבעי תאי הדם ה"עודפים" האלו מתפרקים בכבד ואחד מהתוצרים שלהם הוא הבילירובין. לכל אחד מאיתנו רמה מסוימת של בילירובין בגוף שאותו הכבד מסלק באופן טבעי, אלא שאצל תינוקות שזה עתה נולדו הכבד עדיין לא מפותח דיו ולכן קצב הפירוק של הבילירובין נמוך יותר. במצב זה שוקע פיגמנט (-צבען) צבע צהוב ברקמות הגוף של הילוד ולכן גופו נראה צהוב. פיגמנט הבילירובין נוצר בגוף באופן טבעי בתהליך פירוק של שני סוגי חלבונים: המוגלובין ומיוגלובין ובדרך כלל מסולק מהגוף באופן טבעי דרך המעיים בהפרשות הגוף.

קיימים שני סוגי צהבת ילודים: צהבת פיזיולוגית וצהבת פתולוגית.

צהבת פיזיולוגית:

שכיחה מאוד ומופיעה החל מהיום השני לאחר הלידה כאשר שיא הצהבת הוא בימים השלישי והרביעי לאחר הלידה. אצל מרבית התינוקות הצהבת תחלוף ללא כל התערבות. רמת הבילירובין תישאר בטווח שבו לא יגרם כל נזק או סכנה לתינוק כיוון שבתוך כמה ימים התפקוד של הכבד של התינוק ישתפר. במצב בו קצב ייצור הבילירובין גבוה מקצב ההפרשה דרך מערכת העיכול, ולכן רמת הבילרובין גבוהה עבור התינוק - יתכן צורך בטיפול באור. לצהבת פתולוגית מספר מאפיינים: היא מופיעה פחות מ 24 שעות לאחר הלידה, קצב עליית הבילרובין גבוה, הילוד נראה חולה, ירידה במשקל ובתיאבון. הצהבת נמשכת מעל 8 ימים בילוד או מעל 15 יום בפג.

צהבת פתולוגית:

יכולה להיגרם כתוצאה משתי סיבות:

א. יצור מוגבר של בילרובין.

ב. ירידה בפינוי של בילירובין.

צהבת פתולוגית יכולה להיגרם כתוצאה מגורמי סיכון שונים וכן מתסמונות שונות.

הביטוי הקליני של הצהבת נובע משקיעת פיגמנט הצבע והצטברותו מתחת לעור לעיניים ולמוח. קיימת סכנה לפגיעה נוירולוגית כתוצאה מחדירת הבילירובין לרקמת המוח.

כיצד יודעים האם הצהבת מסכנת את העובר או לא?

הגורמים המשמעותיים הם הערך האבסולוטי המספרי של הבילירובין ביחס לגיל הילוד בשעות. ולכן, בילוד עם גורמי סיכון אין צורך לחכות שבילירובין יעלה ואפשר להתחיל את הטיפול בפוטותראפיה מוקדם, אפשר לנבא באמצעות העקומה מה הסיכוי שהצהבת תחמיר ולהתנהל בהתאם לכך.

טיפול בצהבת:

הטיפול הראשוני והמיידי הוא האכלה מוגברת של התינוק באופן תכוף על מנת להגביר פעולת מעיים והפרשה של הבילירובין. במקרה של ילוד בסיכון גבוה להיפרבילרובינמיה חמורה הטיפול הראשוני יהיה פוטותראפיה. התינוק ישכב ללא בגדים עם מסכת עיניים תחת אור באורך גל מיוחד, פוטותראפיה גורמת לשינוי מבנה הבילירובין והפיכתו למסיס במים, כך שהגוף יכול להפריש אותו ביתר קלות. ילודים שאינם מגיבים לפוטותראפיה ובמצבים של צהבת חמורה - יטופלו בהחלפת דם. טיפול בעל גורמי סיכון ומורכב יותר.

כיום יש שני סוגי פוטותראפיה: שמיכה בה מכסים את התינוק והקרינה יוצאת ממנה או מיטה עם מנורות.

השימוש בשמיכה יתכן במקרים הקלים יותר. יש בתי חולים שמאפשרים שהיה של התינוק ליד מיטת האם עם השמיכה הפוטותראפית או גם במיטת פוטותראפיה כתלות ברמה של הצהבת ובגורמי הסיכון.

גורמי סיכון עיקריים לצהבת ילודים:

א. סוג דם. תינוקות שלאם סוג דם O ולתינוק סוג דם B או A. במצב כזה יתכנו נוגדנים בדם האם כנגד קבוצות הדם A ו B. נוגדנים אלו יכולים לעבור דרך השיליה לדם התינוק ולגרום לפירוק מהיר יותר של כדוריות הדם האדומות ולכן ליצירה מהירה וגבוהה של בילירובין שלא מצליח להתפרק על ידי הכבד בקצב מספק.

ב. קבוצות דם שונות של האם והילוד כגון האם RH שלילי אילו הילוד RH חיובי. וכן אי התאמה של קבוצות דם קטנות.

ג. פגים שנולדו לפני שבוע 37 שאז לכבד לוקח זמן רב יותר להתפתח.

ד. תינוקות שסובלים מחסר באנזים G6PD ("רגישות לפול").

ה. מקרה של צהבת ילודים חמורה אצל ילד נוסף במשפחה.

ו. ירידה משמעותית במשקל בימים הראשונים לחיים.

ז. לידה קשה, מכשירנית שכתוצאה ממנה לילד הרבה שטפי דם מתחת לעור.

נזקים נוירולוגים:

אנמיה עוברית: כאשר פירוק כדוריות הדם האדומות מתרחש בשלב העוברי תיתכן צהבת עוברית שיכולה לגרום לנזקים. דבר זה מצריך מעקב, וכיום ישנם טיפולים בשלב העוברי כגון עירוי דם ועוד.

קיימים נזקים כתוצאה מצהבת שיכולים להיות הפיכים כגון בכי בתדר גבוה, בדיקת שמיעה לא תקינה וכן ירידה במתח השרירים. אך יתכנו גם נזקים בלתי הפיכים כגון חירשות, פגיעה שכלית, שיתוק המבט כלפי מעלה ותנועות איטיות ולא נשלטות.

למה חשוב שנשים לב כאמהות?

א. לא לפתח רגשות אשמה. אמנם הם ממילא שם אך יש גורמי סיכון וצהבות מתפתחות ואת אמא נפלאה גם כאשר יש או אין צהבת.

ב. צבע הגוף של התינוק- אם התינוק נראה לנו צהוב משמעותית חשוב שניגש לרופא הילדים. אם כי חשוב לזכור כי ההתייחסות היא לרמת הבילירובין לפי הגיל בשעות וצבע יכול להטעות.

אם קיימים גורמי סיכון גנטיים ונראה לך שקיימת צהבת הפעילי לחץ על מנת להכניס את התינוק לטיפול הפוטותראפי מוקדם ככל האפשר, כך התוצאות יכולות להיות מהירות יותר ואפקטיביות יותר.

ג. החיוניות של התינוק- תינוק חולה בצהבת - ישנוני יותר ואוכל פחות.

ד. האכלה בתכיפות גבוהה. אם אין עדיין די חלב אם, השתמשי בתוספי חלב ככל שאת יכולה. חשוב לזכור כי תינוק צהוב הוא תינוק חולה ולכן לא תמיד משתף פעולה.

ה. כאשר התינוק מטופל בפוטותראפיה חשוב מאוד הסרה של מסכת העיניים למשך שעה בכל יממה מחוץ לאור על מנת שלא תהיה פגיעה בראיה.

 

צהבת ילודים ברוב המוחלט של המקרים ניתנת לטיפול.

תשומת הלב שלנו כהורים בשילוב טיפול רפואי מתאים הם השילוב המשמעותי.