פרולוג.

ציר שששששששששששש

ברוך הבא ציר, ברוך הבא שליח

פפפפפפפפ אוווווו אוווווו

מאמי אפשר להמשיך להתקדם, ערב טוב, הכל בסדר אניחנו לא צריכים עזרה, רק נכנס פה לרכב שלנו....

ציר ששששששששששששש אואואו אואואו פפפפפפפפפפפפוווווווו

מאמי סע לאט בבאמפים נו, מאמי איפה אנחנו? ציר ששששששששששששש אואואו אואואו פפפפפפפפפפפפוווווווו

לא אני לא רוצה כסא, אני אשתמש במעלית הרגילה

מאמי נראה לי שאני מרגישה לחץ

לא הנה

אפשר להתקדם קומה 9

שלום נעים מאד, למה הגעתי?

ציר ששששששששששששששששששש אאאאאאאוווווווווו, פווווווווווווו

כל ציר מקדם אותי, אני מוגנת ובטוחה . . . תזמון צירים בלידה- למה?

אחד הנושאים שמעולם לא חשבתי שאכתוב עליהם מאמר,

ויש הרבה כאלה שעומדים ברשימת ההמתנה, הוא תזמון צירים בלידה,

ואולי עד שנסיים תבינו למה, אבל... ובכל מאמר טוב יש אבל, אביטל מ"מתקוננת" היא אחת הנשים המפעילות ברכות שגורמת לדברים להוולד,

כמו מאמר על תזמון צירים,

שהוא בעצם יכול להיות נושא מאד מצחיק, מאד שולי או מאד משמעותי כשחושבים על זה לעומק.

למה לתזמן צירים בלידה?

פעם, בראשית דרכי, חשבתי שתזמון צירים בלידה בא רק כדי להגיד לנו מתי לצאת לבית היולדות (בית חולים בשפת העם, או מתי לקרוא למיילדת לביתיות שביננו),

ובאמת אם תשאלנה בוגרות רבות של קורס הכנה ללידה בסיסי באיזה הקשר למדו על תזמון- זהו ההקשר.

מבינות דבר מבין אותן בוגרות יאמרו שהתזמון מלמד על שלב הלידה, עד כמה היא פעילה, עד כמה היא מתקדמת, וכתוצאה מכך אם צריך כבר לצאת או לא, אבל ה"תכלס" נשאר לצאת או לצאת ומתי.

תזמון צירים בלידה- מי? אחד הדברים שאנו לומדות בקורס הכנה ללידה (אני רוצה להאמין שבכל קורס אנחנו לומדות את זה) הוא הצורך של האשה להיות בהרפיה, להיות מחוברת לאינסטינקטים, לתודעה משחררת אוקסיטוצין ולשחרר את ה"מיינד" המח החושב והמנתח כמה שאפשר בעזרת טכניקות שונות מהיפנוברטינג ועד כוש.

תזמון צירים, לתפיסתי פעם ואולי עדיין קצת היום, מעצם ההגדרה שלו הוא הדבר הכי מחובר מחשבה, פרקטיות, חשיבה ומעבר לכך- הצמדות למחשבה של "איפה אני אוחזת".

כאשר מבחינתי בתור יולדת יש חשיבות גדולה יותר להקשבה לגוף, לזרימה טבעית עם הצרכים העולים, לחיזוק עצמי וחיצוני בהתקדמות של כל רגע ובייקור הרגע הנכחי במסע הלידה באשר הוא רגע.

לכן, אם תחליטו אחרי המאמר הזה לתזמן צירים בשביל הצורך והתועלת העולה מכך- לא היולדת היא המתזמנת, מממ, אולי זו הכללה קיצונית מדי, בכל זאת יש כ"כ הרבה מרקמים אנושיים שמהווים יחד את הגרעין השותף במסע הלידה, אז אולי אני ארחיב עוד קצת, ואולי זה יתן לך(ם) כלים להחליט אם ומי יתזמן בלידה הספציפית שלך.

אז אמרנו שאולי היולדת לא, והדולה?

בתור תומכת יש דברים נוספים יקרי ערך שמספרים לנו באיזה שלב של הלידה היולדת נמצאת, ויותר מכך- מה הצורך שלה כרגע, עם מה היא מתמודדת, והדברים האלה הם קולות, נשימות, תנועות הגוף, אינטואיצה, תחושת צפיפות הצירים ועוצמתם בלי למדוד, השוואת הצירים עכשיו לצירים שחווינו לפני שעה או שעתיים, בתחושה...

ואולי בגלל כל אלו היו כמה שנים טובות שממש הזנחתי את תזמון הצירים, בתור דולה הלכתי עם התחושה ולא עם השעון, הרבה פעמים הגענו מאד מתקדמות- האם זה טוב או פחות? סובייקטיבי.

בתור יולדת- וידוי נאות, לא הייתי מדווחת לבעלי כל ציר, כדי שהוא לא יגיד ש"כבר צריך לצאת" / "כבר צריך להתקשר למיילדת"- בפועל הוא היה שם לב בלי שאני יאמר כמובן ומתזמן.

האמת, יש מצב שטוב שהוא עשה כן, אם אנחנו יש לנו יעד או החלטה על איך ואיפה הלידה צריכה להתרחש ומצד שני של חיבור נטו למה היולדת צריכה כרגע- זו כבר שאלה פילוסופית, כי הרבה יולדות בציר כל 2 דק' כבר ירגישו שהן לא רוצות לזוז לשום מקום ואם כך...

כמות לידות הבית הבלתי מתוכננות שלנו כנראה תעלה את סטטיסטיקתה.

ובכל זאת מי יתזמן גבורות ישראל?

אם החלטנו שמתזמנים אז מישהו, פלוני, צריך להיות האחראי על התזמון, אם זו יולדת שכן מצליחה להתחבר למקום קצת יותר פרמיטבי ולא לעבוד עם השכל- אני מציעה שלא ידברו איתה על זה בכלל.

שהמתזמן יתזמן על פי מה שהוא רואה או שומע או שיהיה סימן מתואם מראש כמו מילה או משפט מחזק.

יש נשים שקוראות לציר "גל", יש נשים שאומרות "ברוך הבא" יש נשים שאומרות הנה זה בא- מה שטוב לכן.

בד"כ בצירים המתקדמים יהיה ניתן להבחין בהגעת הציר ובירידתו (דגש על בדרך כלל, כן יש יולדות שקטות להפליא, יש יולדות היפנו, אני יודעת..) ואותו המתזמן יכול להיות הבעל במידה והיולדת שקועה בתרגול עם הדולה או בהרפיה עצומת עניים עם האזניות והוא דווקא אינו מוצא מנוח לנפשו- אדרבא שיתזמן צירים וירגיש יעיל, חשוב ומועסק.

אם אצלך הבעל דווקא הוא התומך העיקרי ואת צריכה אותו בהקשבה מלאה, במגע, בחיבור- אז אם יש מישהי/ו נוסף כמו אמא או חברה שהיא תתזמן.

בכל מקרה בימינו שיש אפליקציה הבעל יכול להיות בהקשבה די מלאה וגם ללחוץ על כפתור שציר מתחיל ושציר מפסיק. אלא אם מפריע לך אנרגטית הפלאפון.

שימו לב שהאפליקציה לאו דווקא מתואמת עם מה שאכתוב בהמשך כשהיא ממליצה מתי צריך לצאת.

לפעמים יש יולדות, שלא מצליחות או לא רוצות בהתחברות פנימה, בהתמקדות בעבודה עם הגוף/ עם הנשימה עם התודעה, בהרפיה מלאה וכו'...

אותן יולדות הן אולי אלו שמעדיפות להמשיך לתקתק את הבית גם כשהצירים מתחילים ומתגברים, לעשות כל מיני רשימות וכו' ורואות שאותן זה לא מעכב בהתפתחות הלידה- זה הכלי שלהן.

אולי יקראו עכשיו בספר ההכנה ללידה שלהן וכדומה, אולי ליולדת מהסוג הזה דווקא יהיה נחמד לתזמן בעצמה את הצירים. זה נותן תחושה של שליטה, של דעת. אין בזה פסול.

אמנם בתפיסה שלי העבודה שלנו בתור נשים יולדות היא ללמוד את ה"הרפו ודעו כי אני ה' " ולהתחבר לגוף היולד ולתינוק הנולד על כל העוצמות שבכך, אך אני מודעת גם שזו יכולה להיות עבודה מתמשכת, רצוא ושוב, ושל כמה הריונות ולידות ובכל נקודת זמן אנו נמצאות על נקודה אחרת על ציר ה"שליטה-הרפיה" , ויש גם נשים שזה לא התיקון שלהן ככל הנראה בגלגול הזה.

על הכל להיות מקובל באהבה ובחמלה בעולם הלידה והנשיות בכלל.

והמתזמן, יתזמן, ביראה ובאהבה.

 

תזמון צירים בלידה- איך? כהמשך לפסקה הקודמת של מי מתזמן, נעסוק עתה ב-איך לתזמן. יש אפליקציות שונות כיום שניתן להוריד לפאלפון ולתזמן באמצעותן. אפליקציה מוצלחת היא אפליקציה שנותנת תמונת מצב חצי שעה אחורה. לוחצים כשהציר מתחיל, לוחצים שהציר נגמר, האפליקציה מודדת את אורך הציר ואת המרווח ביניהם.

בגדול- לאינדקציה על מצב התקדמות הלידה ע"פ אופי הצירים יש 3 מדדים: אורך צפיפות עצמה האפליקציה כפי שציינתי מודדת את השניים הראשונים ומספרת לנו האם יש יציבות ואיזון במרווחים בין הצירים ובאורכם של הצירים.

מובן ככל שהצירים יותר קרובים אחד אל השני (פחות הפסקה בינהם) וככל שהצירים יותר ארוכים כך הלידה יותר מתקדמת (ראי יוצאי דופן בכוכבית למתקדמות).

את המדד השלישי- מדד העצמה, האפליקציה לא מודדת אם כי בקרוב בוודאי יומצאו אלקטרודות שכאלה.

כרגע, ככל הידוע לי, את היא גורם ההערכה היחידי והחשוב ביותר לעצמת הצירים. (מאמר מוסגר- ככל שתכיני את עצמך תודעתית ופיסית כך הצירים יורגשו בעצמה שונה וסף ה"כאב" ישתנה לעין ערוך).

שמנה לב- כפי שציינתי בפסקה הקודמת יש אפליקציות, אם לא כולן, אשר ממליצות וכותבות ליולדת ולבן הזוג שהגיע הזמן לצאת.

אני לא יודעת על איזה מההגדרות שאזכיר בהמשך מבוססת ההמלצה, מסתמא של משרד הבריאות, חלק מהאפליקציות אינן מותאמות לקהל היולדות בארץ או לקהל היולדות שוחרות לידה טבעית בכלל, ויצא לי להתקל בהמלצות יציאה די הזויות מצד אפליקציות מסוימות.

אם כי, ייתכן שיש כאלו שממש קולעות לאמת אין לי מושג, רק שברור לי שכדאי לעשות את השכלול גם באופן עצמצי בעזרת התמונה שהאפליקציה נותנת והשכל הישר שהקב"ה חונן אתכם בו. ואני בטוחה שיש כזה אם את נמצאת באתר הזה וקוראת את המאמר הזה.

יש דרך נוספת וקלאסית לתזמן צירים (אולי היום היא כבר נקראת עתיקה?) והיא – לכתוב במחברת/ על דף/ לחרוט על קיר המערה....

דרך זו יתרונותיה הן כאלו: א. יש נשים שמפריע להן אנרגטית נוכחות/ התעסקות בפלאפון בשעת מסע הלידה.

ב. יש אנשים ונשים שאין בידהם מבחירה אמצעים מתקדמים אלו.

ג. דף שכזה נשאר לזכרון ואפשר אפילו לעשות אותו בעמוד האחרון של מחברת ההיריון שלך אם יש לך כזו, או לשמר אותו באלבום התינוק לצד התמונות הראשונות וכו'.

ד. אם מתזמנים לסרוגין אפשר לשמור מספר רשימות שכאלה ולערוך השוואה בינהן כדי לקבל תמונה רחבה על הלידה, בזמן הלידה או בדיעבד.

 

תזמון צירים בלידה- מתי? אין עניין לתזמן צירים בשלב הלטנטי של הלידה (השלב החבוי, ההתחלה) כשיש ציר כל 20 דק' – אל תתזמני במיוחד בלידה ראשונה- יכלו מכלי הדיו בביתך ולא יכלה התזמון, בפרט שיכולים להיות צירים שכאלו שהם בכלל לטנטיים במהלך כל החודש תשיעי או אפילו לפני, אין צורך לבזבז על כך את משאבייך.

מתי כן אפשר להשתמש בכלי הזה? כשאת מרגישה שהצירים התייצבו, שיש משהו סדיר.

אני ממליצה לתזמן צירים בצורה כזו: תזמון של חצי שעה- יש יציבות? (למשל ציר כל בין 5 ל7 דק' במשך כל החצי שעה)

אפשר לעשות הפסקה

ואחרי שעה עוד פעם לתזמן חצי שעה- יש יציבות?

אפשר להחליט אם יוצאים או הולכים על עוד הפסקה בתזמון או ממשיכים לתזמון באורך שעה. (אורך ההפסקה בהתאם למרווח הצירים, כאשר אם יש ציר כל 4-5 דק' אפשר עוד חצי שעה שוב לתזמן, אבל אם היה ציר כל 7 דק' אפשר גם עוד שעה ואם היה כל 3-5 דק' אפשר להמשיך את התזמון לאורך שעה לקבלת תמונה יציבה יותר)

 

תזמון צירים בלידה- כוכבית (למתקדמות 😉) אחרי השנים שבהן חשבתי שהצורך בתזמון הוא כדי להבין מתי לצאת או לא לצאת- שגם זו בהחלט סוגיה מספיק חשובה בפני עצמה, הגיעו השנים שבהן הכרתי את spinningbabies (ספינינג בייביס- תנוקות מסתובבים בתרגום חופשי, לא ספונג'ה בייביס- תנוקות שנולדים עם יכולת מופלאה להרגע כשאמא עושה ספונג'ה בבית).

אז בשיטה הזו, שאותה פיתחה המיילדת גייל טולי, ואפשר לקרוא עליה עוד הרבה באתר שלהן, או להקשיב לפודקאסט שלי עם אביטל שבקרוב אי"ה יעלה, מדברים על "דפוס לידה" דפוס הלידה מלמד אותנו על מיקום התינוק בלידה ובעצם מכורך זאת על התקדמות הלידה.

דפוס מאוזן- לידה מתקדמת "קלאסי" – ז"א צירים מתחילים במתינות ומתקדמים בהדרגה בצפיפותם בעצמתם ובאורכם. זה מלמד אותי שהתינוק מצליח להכנס לאגן ולאט לאט להתקדם בו, לאט או מהר גם תלוי ברמת האיזון שיש בגוף של האמא כרגע וגם אם זו לידה ראשונה או חוזרת (כאשר אחרי קיסרי לראשונה אני מתייחסת כראשונה).

אבל דפוסים אחרים יכולים ללמד אותי דברים אחרים או לפחות לגרום לי לשים סימן שאלה שיהיה מספיק כדי להוסיף עוד איזון, איזון זה תמיד טוב (תרגילים נכונים ומותאמים / טיפול מקצועי ומודע של איזון אגן ורחם) ובמצב של דפוס אי- סימטרי הוא עוד יותר משמעותי והכרחי, דוגמא לדפוס לא סימטרי- שני צירים חזקים צפופים ברצף כל פעם שציר מגיע.

או: צירים עצמתיים כואבים מאד כל הזמן רק מקדימה גם כשיש מרווח גדול בינהם הם מאד עצמתיים אפילו שלא נראה משאר הסימנים שיש התקדמות. או: הרבה שעות עם אותו אופי צירים וזו לא לידה ראשונה, למשל 4 שעות ציר כל 5 דק' ללא שינוי בעצמה, במרווח או באורך.

לפעמים יהיו לנו כאן כבר עוד מדדים, אם היולדת כבר ליד מיילדת יכול להיות לנו גם ידע מהתחושה של המיילדת בבדיקה פנימית לגבי גובה הראש או הפתיחה, אך לפעמים אנחנו עוד בבית בשלב הזה ולפעמים אנחנו לא רוצות בדיקה פנימית.

אופי הצירים יכול ללמד אותנו אם להציע עזרה בנוסף להתמודדות האינסטינקטיבית שלי בתור יולדת או של האם שאותה אני מלווה. במיוחד אם יש לנו תזמון מכמה "אפיזודות" שונות במסע כפי שכתבתי לעיל.

אנחנו יכולות לפעמים אפילו לראות שהיו צירים צפופים ו"סוערים יחסית" ודווקא אח"כ נרגעו והתרווחו- ולהסיק מכך בהתאם לפעילות שעשינו אם ייתכן שדווקא היה כאן שחרור ואיזון שהביא לביסוס ואז מנוחה של הגוף או אולי חוסר איזון שהביא להרפיה כתוצאה מ"חוסר הצלחה" להתבסס, שכאמור הוא ניתן לאיזון ואין צורך להתייאש. או להפך קפיצה מהירה בצפיפות הצירים שתגרום לנו לחשוב על שינוי והתקדמות מהירה בלידה.

 

תזמון צירים בלידה- סיכום בשנים קודמות ההוראה בקורס של הקופה או של ביה"ח היתה- ציר כל 5 דק' במשך שעה יש לצאת לחדר הלידה.

כיום- כבר שמעתי שההוראה השתנתה ל: 3 צירים ב10 דק' במשך שעה- יש לצאת לחדר הלידה.

אישית, קשה לי לתת הוראת כלל ברזל, יש כלכך הרבה גורמים משתנים במשוואה, אז כלל הברזל שלי הוא: "תתקשרי לדולה שלך, תתיעצו" בשביל זה אנחנו בכוננות לא? (אבל אל תתקשרי כשהם כל עשרים דק', אז תשלחי הודעה....)

אבל באמת, לנשים שרוצות לקחת אחריות על הלידה שלהן ולהשתמש בידע שהן רכשו כדי להחליט החלטות תואמות מציאות יש כמה שיקולים:

האם זו לידה ראשונה או חוזרת?

האם ירדו כבר המים ?

האם את מעוניינת להגיע כמה שיותר קרובה לצירי יציאת התינוק או שאת מעוניינת להגיע ברגע שכבר ניתן לקבל אפידורל ?

מה המרחק שלך מבית החולים?

איך את מכירה את עצמך בנסיעה עם צירים מתקדמים?

אני ינסה לתת כמה המלצות למצבים האלו ואין להתייחס להמלצותי כייעוץ רפואי- -אם את רוצה להגיע כמה שיותר קרוב לצירי יציאת התינוק ואין לך חשש מהתניידות בצירים מתקדמים או אפילו לידה מחוץ לכתלי בית החולים בצורה בלתי מתוכננת אז את יכולה לחכות בבית כמה שאת רוצה כל עוד למדת את ההנחיות לקבלת לידה עצמאית ואת לוקחת אחריות על הלידה שלך.

-אם את רוצה להגיע מתקדמת, אך וודאי לא "לפספס" את יכולה להשאר בבית עד שיש לך כל 2-4 דקות ציר (למשך חצי שעה בלידה חוזרת ושעה- שעתיים בלידה ראשונה), אלא אם המרחק של הנסיעה לבית היולדות הוא גדול.

במצב כזה, קחי בחשבון שיש מצב שתגיעי ויהיו לך עוד כמה שעות לבלות בחדר הלידה, במיוחד אם זו לידה ראשונה.

-אם את רוצה להגיע ברגע שניתן לקבל אפידורל, חכי שיהיו לך צירים סדירים של ציר כל 5 דק' (כנ"ל יציבות של חצי שעה בלידה חוזרת, שעתיים בלידה ראשונה).

כמה הערות חשובות: - פשוט שיש יוצאים מן הכלל וכבר ליוויתי לידות שנגמרו בבית כשלפני עשרים דק' היינו על ציר כל 5-7 דק' בלידה חוזרת. ולהפך בליתי עם יולדות שעות ארוכות אחרי שכבר תיזמנו ציר כל4 דק'.

- פשוט שיש גורמים משתנים נוספים כמו צורך בבדיקות רפואיות שמצריכות הגעה מוקדמת, ירידת מים שקופים/ עכורים שלא דנו בה במאמר זה, דימום- שאינו פקק רירי ומצריך יציאה לבדיקה בחדר לידה ולא דנו בו במאמר זה. ועוד.

- ציוני הדקות שלי הם 3-5, 5-7 וזה לא ברור מכיוון שב90+% מהתזמונים לא יהיו דק' סימטריות כמו כל 2 דק', כל 5 דק' וכו'... בהמשך יותר כן כשמדובר על כל 2דק' כל 1דק' וגם אז לא תמיד. ולכן כשאני כותבת 3-5 דק' אני מתכוונת שבתוך החצי שעה או השעה של התזמון הזה לא היו לנו פתאום מרווחים של 7 או 8 דק' בין הצירים, מה שאם יש יותר מרווח אחד מעין זה שחורג בדק' יגרום לי אולי לשאול שאלות או לחשוב בכיוון מסוים.

- סימן מקדים ללידה מהירה שבה לא להתייחס להמלצות הנ"ל: כשהמעבר בין מרווחי צפיפות הצירים הוא מהיר מאד, כמו מתחיל כל 5' דק אחרי דעה יש כבר כל 3' דק והם עצמתיים וארוכים- נראה שזה מתקדם מהר, לא נחכה חצי שעה עם ציר כל 2-4 דק'.

- תזכורת: כשאנחנו בצירים מתקדמים כל דבר עלול לקחת יותר זמן וכמו "אני רק יגש לשירותם, יחליף כותנות ונתארגן ליציאה" תוסיפי את הציר שמחכים בכניסה לחדר השרותים, את הציר כשקמת מהאסלה, את הציר אחרי הורדת הכותונת וכו' וכו' והגעת ליותר מחצי שעה מהרגע שאמרנו ועד הרגע שהצלחנו רק לרדת לקומה למטה.

אז אם כן חשוב לך ללדת בחדר לידה עצמו ולא נגיד, בקבלה, אולי כדאי להתארגן כשיש עדיין כל 4-5 דק' ציר, לבדוק בוויז (שוב, המח החושב ולא היולדת) את מצב הפקקים אם מתכננים לנסוע ברכב ואז כשהכל מוכן, "להעביר" עוד כמה צירים שרוצים לפני היציאה. מרגישה שיש לי עוד הרבה מה לחלוק אתכן, ובכל זאת אסיים כאן.

אני כאן לשאלות במייל, או בווצאפ בזמינות לא מיידית. שלכן, חיה. ציהרא דולה.