את אחרי לידה.

יוצאת בפעם הראשונה מהמאורה קטנה והחמימה שלך.

תינוק קטן ישן עלייך במנשא.

את יוצאת לקנות רק כמה דברים בסופר, כי אם לא תקני - פשוט לא יהיה.

 

את אחרי לידה.

יוצאת בפעם הראשונה מהבית. שולפת סלקל, מחברת לעגלה.

צריכה להביא את הילדים מהגן.

פרצופים חולפים על פנייך. מכוניות נוסעות מהר.

ואת - איטית כל כך. שברירית כל כך. עייפה.

מנסה להגן על התינוקת הקטנה מהשמש.

רק שלא תתעורר, הרגע היא נרדמה.

 

את אחרי לידה. הקצב שלך כל כך שונה. ערימות כלים וכביסה סביבך. והעולם רץ.. רץ מהר כל כך.

 

רציתי להזכיר לך שרק לפני רגע נשאת ברחמך עובר או עוברית במשך תשעה חודשים והגוף שלך עמל קשה כדי לגדל אותו. עברת לידה, ועכשיו - את מטפלת בכל רגע ביממה בתינוק הרך.

הקיץ בפתח, ייתכן שיש לך ילדים נוספים, הם יוצאים לחופש ואת צריכה לתפקד כאמא במשרה מלאה.

אני כאן כדי להזכיר לך להיות קשובה לעצמך וליכולותייך. כאן כדי להזכיר לך שזה בסדר שאת עייפה.

שהבית לא מסודר כמו שאת רגילה. זה בסדר אם מידי פעם הארוחות יהיו קלילות ופחות מושקעות ואם ערימות הבגדים יגיעו לשיאי גובה חדשים.

אל תשכחי לדאוג לעצמך לאכול, לשתות, לישון כמה שרק אפשר.

צאי מידי פעם להתאוורר, עם התינוק או מצאי מישהו אחר שישמור עליו וצאי קצת לבד.

נצלי את הרגעים השקטים כדי לנוח או לשבת לשתות כוס שתייה חמה. להרגיש שוב את עצמך.

את גבולות הגוף והנפש שלך, שעברו שינוי כל כך משמעותי.

מצאי את אלו שיכולים להיות אוזן קשבת עבורך. בעלך, חברה טובה, אמא, אחות, קבוצת ווצאפ.

מותר לך לבכות, כי את כל כך עייפה. מותר ורצוי לספר את סיפור הלידה שלך שוב ושוב.

שימי לב שאת מרגישה מיום ליום טוב יותר, ואם לא - פני לעזרה.

 

את יולדת. כתר כבוד מונח על ראשך. הלב שלך התרחב. נשמי את האוקסיטוצין לקרבך, התעלמי לרגע מהבלאגן ואפשרי לעצמך פשוט לשכב על הספה, לחבק, לנשק וכל כך לאהוב.