מי מאיתנו מרגישה שהיא מצליחה להרדים את הקטן/ה שלה בקלות? ובבוקר התינוק שלה קם ערני ושבע שינה? שתגיד אני!!! 

אני אישית לא מכירה הרבה אמהות כאלו, אבל אם את אחת כזו אז - שאפווו!

בכל זאת, אני רוצה לתת לכן כמה טיפים שיעזרו לכן להרדים את הילדים שלכן, ולתת לכן להבין מה באמת הסיפור מאחורי השינה. כי שינה זה לא רק שינה!

 

• הפרמטר שהכי משפיע על השינה הוא תחושת הרעב והשובע. שימו לב תמיד לבדוק קודם כל את עניין ההזנה, לראות שאתם מזהים סימנים מוקדמים של רעב ושובע ורק אז לבדוק האם יש בעיית שינה כלשהי.

 

• אם תינוק נכנס לשינה באווירה פרא סימפטטית (אווירה רגועה ונינוחה) וכבר כאשר זוהה סימני עייפות מוקדמים, השינה תהיה הרבה יותר טובה ואיכותית. שינה יותר עמוקה ועם פחות תנודות.

 

• ילד שלא יודע לעשות אקטיבציה עצמית, יתעורר בסיום כל מחזור שינה ויהיה לו צורך באקטיבציה. כלומר, פעולה מצידנו שעזור לו לחזור לישון. הוא ידרוש אותה כדי להרדים את עצמו מחדש. 

לכן, נלמד את הילד הירדמות עצמאית ללא תלות או התניה כלשהי. 

 

דיברנו על מחזורי שינה. אבל מה זה בעצם, ואיך הולך המעבר ממחזור שינה למחזור שינה? 

שימו לב! ישנם ארבעה שלבים לשינה: אקטיבציה, הכנה לשינה עמוקה, שינה עמוקה ושנת חלום.

 

שלב ראשון:  אקטיבציה- זהו המעבר מעירות לשינה. הוא נמשך כ- 30 שניות עד 5 דקות, שלב שבו יש דמיונות, חזיונות, כיווצי שרירים. שלב שבו הכי קל להתעורר.

 

שלב שני: הכנה לשינה עמוקה- התחלה של שינה אמיתית. שלב זה נמשך בין 5 ל-25 דקות. הגוף עושה "כיבוי מערכות". זו שינה חזקה וארוכה, אבל לא בהכרח איכותית.

 

שלב שלישי: שינה עמוקה- שלב זה אורך 30-45 דקות. לאחריו יכולה להיות התעוררות. שלב שבו הנשימה והדופק מואטים ויש פעילות פרא סימפטטית מוגברת, השלב שממנו הכי קשה להתעורר.

 

שלב רביעי ואחרון: שנת חלום- הוא כולל תנודות עיניים מהירות, פעילות מוחית לא מסונכרנת וגלי מוח מהירים בעוצמות נמוכות. אצל קטנטנים רואים בשינה זו הרבה תנועות ידיים, רגליים, אצבעות ידיים ורגלים, קצב נשימה ולב לא סדירים. ניו בורן נכנסים מייד לשנת חלום. מגיל ארבעה חודשים ומעלה כבר ישנו מעבר בין ארבעת השלבים וחוזר חלילה. 

 

מה קורה כשהקטן שלי כבר לא כזה קטן ועולה לגן עירייה ובגן עירייה כבר לא ישנים שנ"צ? 

אז גם אם הילד חזר מהגן עייף, אנחנו לעולם לא נחזיק אותו ונעייף אותו.

יצא לי לשמוע מהרבה אמהות שאומרות: "אם הוא ישן לי עכשיו, בלילה הוא לא ירדם לי". אז דבר ראשון, הוא ממש לא ישן לך, הוא ישן לו! זה לגמרי שלו!! אם הילד חוזר עייף מהגן אני ממליצה לתת לו לישון. לא להילחם בעייפות. לאפשר לו לישון גם אם זה חצי שעה, העיקר לתת לו לאפס את העייפות.

ברגע שהוא עובר לעייפות יתר, יהיה הרבה יותר קשה להצליח לעזור לו להירדם והוא יהיה הרבה פחות סבלני ורגוע. לכן, בהתחלה, עד שהגוף יתרגל למצב החדש, לשעות עירות נוספות, תנו לו לישון ולאט לאט הגוף יתרגל למצב החדש וילמד להחזיק ערני עד שעת השינה. 

 

התובנה העיקרית שלי בהקשר של שינה היא שהכל משפיע על השינה, וששינה זה לא רק שינה! יש כל כך הרבה גורמים שקשורים לשינה. לכן, לפני שקובעים עובדה שיש לתינוק שלנו בעיות שינה, בודקים קצת מסביב לשינה. כי שינה זה לא רק שינה!